נתונים עדכניים 2020

 

כ-35,000 מבקשי מקלט ואנשים ללא מעמד אזרחי נוספים חיים בתל-אביב-יפו.

כ-6,800 ילדי מבקשי מקלט וילדים אחרים ללא מעמד אזרחי.

כ-4,000 מהם ילדים בגיל הרך.

מאפייני קהילת מבקשי המקלט

 

  • חוסר במערכות תמיכה כלכליות ומשפחתיות.

  • עוני קיצוני והיעדר קצבאות.

  • מיעוט שירותים, מענים וזכויות.

  • אי וודאות לגבי עתידם.

  • פערים תרבותיים ושפתיים.

  • חיים באקלים חברתי עוין.

  • נסיבות חיים טראומטיות וחשיפה מתמשכת למצבים של מתח נפשי.

השלכות על הילדים

  • נוכחות הורית מועטה, בשל החובה לעבוד שעות רבות.

  • שהייה במשך שעות ארוכות במסגרות לא הולמות לגיל הרך.

  • שוטטות רבה בסביבה לא בטוחה.

  • חוסר בטחון תזונתי.

  • חסכים ופערים התפתחותיים, לימודיים ורגשיים.

אורי הלוי, עו"ס קהילתית במרכז מיצוי הזכויות של מסיל"ה מספרת על אתגרי השנה החולפת:

 

התפקיד שלי כעובדת סוציאלית קהילתית במסיל"ה מתאפיין לרוב בפרויקטים ארוכי טווח, במחקרי עומק על צורכי קהילת מבקשי המקלט וחסרי המעמד בתל אביב-יפו ועבודה מתמשכת ליצירת מענים לצרכים העולים מן השטח. בתחילת שנת 2020 השתנה אופי פעילותי מן הקצה אל הקצה כאשר עליתי על רכבת ההרים של טיפול מסיל"ה בקהילה בתקופת מגיפת הקורונה, רכבת שעוד לא עצרה באף תחנה מאז. העבודה בין לילה נעשתה דינאמית ובלתי צפויה. מאז פרוץ המשבר אנחנו במרדף בלתי פוסק לתת מענה לקושי העצום אליו נקלעה קהילת מבקשי המקלט ולהתאים את פעילותנו לצרכים המשתנים העולים מן השטח.


עוד שהחלו הדיווחים על מגיפה המשתוללת אי שם בסין, התחלנו לחשוב מהי האינפורמציה הרלוונטית אותה יש להעביר לקהילה שאינה ניזונה מהתקשורת הישראלית, מתוך רצון להנגיש לה את המידע וכך עשינו מאז פרוץ המגיפה.


באמצע חודש מרץ, עם הטלת הסגר הראשון, נדרשנו לנסות ולענות, באופן מיידי, על הצרכים הבסיסיים ביותר של הקהילה המודרת ביותר בארץ, משוללת הזכויות ונעדרת מערכות תמיכה. בכל יום מחדש נדרשנו לזהות את הבעיות והקשיים הדחופים ביותר ולתת להם מענה מיידי ורלבנטי: הפצה של אינפורמציה ברורה בשפות שונות תוך תיווך תרבותי, גיוס מתנדבים ופעילים בקהילה לפעולות שונות, חלוקת מזון מבית לבית, פעילויות פנאי לילדים, הדרכה ותמיכה להתמודדות עם המשבר והעומס הרגשי ועוד ועוד. העבודה התרחשה בקצב מואץ, האדרנלין היה בשמיים ואלה גברו על החשש והחרדה שהופיעו לעיתים עם שובי לביתי, לקן הפרטי שלי.  


עד מהרה החלו להגיע אלינו ידיעות על חולי קורונה בתוך הקהילה. בשיתוף פעולה עם גופי המדינה השונים אספנו בפינצטה כל שם ושם על מנת להתקשר ולדרוש בשלומם של החולים ונדרשי הבידוד ולדאוג להם לתמיכה ולמזון. מקרה אחד מסוף חודש מאי זכור לי במיוחד. התקשרה אלי עובדת סוציאלית מבית החולים איכילוב וסיפרה לי על יולדת מהקהילה שנמצאה חיובית לקורונה בבואה ללדת. בעלה נשלח מיד לבידוד בביתם עם ילדיהם הנוספים והאישה הופרדה מהתינוק שאך נולד מבלי שתורשה לגשת אליו. שוחחתי עם האב שהיה שרוי במצוקה גדולה. הוא סיפר שאשתו והוא לא יודעים מה מצבו של התינוק, שהם לא הספיקו להיערך כראוי לבידוד ושחסרים להם מוצרים בסיסיים לקראת הגעת האם הביתה מבית החולים. לא פשוט להביא לעולם תינוק בארץ זרה, עם פערי שפה, ללא משפחה תומכת, ולבטח כאשר היולדת נדבקה במגיפה עולמית. כאב לי לחשוב על האישה הזו שהופרדה מתינוקה ומבעלה ונשארה לבד. התגייסנו במהירות והצלחנו לתת מענה לרוב צרכיהם ולהקל ולו במעט על המורכבות והקושי.


בחלוף הזמן, העבודה הפכה ליותר ויותר אינטנסיבית. בחודש יוני הצטרפנו להקמת מרכז השליטה העירוני לטיפול בקורונה והפכנו לחלק אינטגרלי ממנו. ההיכרות הקרובה שלנו עם הקהילה היה קריטי על מנת לאתר ולסייע לחולים ולנדרשי הבידוד, כמו גם לתווך לקהילה את ההגבלות והנהלים המשתנים חדשות לבקרים. היה לנו חשוב לדבר עם כל אחד ממאות החולים ולספק תמיכה וסיוע. אלה היו ימי עבודה ארוכים, לעיתים יום ולילה הפכו לאחד, אבל הרגשתי שהעבודה שלנו הכרחית וחשובה מאין כמוה.   


הפעילות השוטפת המשיכה גם אל מול אלפי חברי הקהילה שנפגעו כלכלית מהמגיפה. לאורך כל השנה, משרדי מסיל"ה נשארו פתוחים לחלוקת מזון וסיוע חומרי שכן אינספור משפחות בקהילה איבדו את פרנסתם ובהיעדר זכויות בסיסיות, מצוקתם הלכה וגדלה. מאז תחילת המגיפה, עשרות אנשים מחכים ליד מסיל"ה מדי יום. כולם במצוקה אדירה וזקוקים לסיוע. מפגש אחד מני רבים היה קשה מנשוא עבורי, פנתה אלינו אמא חד הורית לשלושה ילדים קטנים שפוטרה עם פרוץ המשבר ואיננה עובדת מזה 9 חודשים ובעל הבית מאיים לפנותם לרחוב בשל אי יכולתה לעמוד בתשלומי שכר הדירה. הרגשתי שהסיוע שאנו יכולים לספק הוא כל-כך דל בהתחשב במצבה הקשה והתמלאתי ייאוש. אך לצד התחושות האלה, ימים רבים אני מוצפת גאווה על כך שדלתנו תמיד פתוחה לקהילה ואנשים רבים מגיעים ומוצאים אצלינו מענה למצוקתם וכאבם. אני גם שואבת כוחות מהפעילים והמנהיגים בקהילה שלצד הקושי הפרטי שלהם, תורמים מזמנם וממרצם, מזה חודשים ארוכים, כדי לטפל ולסייע לבני הקהילה שלהם, בצורה מעוררת השראה.


במקביל להתמודדות עם מצב החירום הנוכחי, אנחנו ממשיכות כל העת לבחון את הצרכים של הקהילה, על כל היבטי החיים ומנסות ביצירתיות ובגמישות לחשוב קדימה על הצעד הבא. 

 


 

סיוע4.png
סיוע 1.png
סיוע 3.png
סיוע2.png