מסיל"ה למען קהילת מבקשי המקלט וחסרי המעמד בימי קורונה

מגיפת הקורונה השפיעה באופן דרמטי וקשה על קהילת מבקשי המקלט וחסרי המעמד, שהגיעו עד לכדי משבר הומניטארי ורעב אקוטי. בשנתיים האחרונות, חוסנם הבריאותי, המנטלי והרגשי של חברי הקהילה נפגע אנושות בעקבות המשבר שיצרה מגיפת הקורונה.


עם פרוץ המשבר, רבים מחברי הקהילה פוטרו ממקומות עבודתם, בעיקר בענפי המסעדנות והמלונאות. בשיא המשבר, כ-80% ממשקי הבית נותרו ללא הכנסה כלל.

בסקר שנערך, בשיא משבר הקורונה, על ידי מסיל"ה בשיתוף תכנית בתאבון בעיריית תל-אביב-יפו ומשרד הבריאות, בקרב 500 איש מחברי הקהילה חסרת המעמד, עלה כי 86.2% מהנשאלים נמצאים במצב של אי ביטחון תזונתי בינוני-חמור על פי הפילוח הבא: 32% ברמת אי ביטחון תזונתי בינוני ו-54.11% במצב של אי ביטחון תזונתי חמור (רעב). 


להערכתנו, בשנה הראשונה למגיפת הקורונה, בכ-50% ממשקי הבית לפחות הורה אחד לא עבד. 

 

ראוי להדגיש כי חברי קהילת מבקשי המקלט וחסרי המעמד אינם זכאים לקבלת כל קצבה מהמדינה והם נטולי עורף משפחתי-קהילתי

 

המצוקה הקשה הורגשה היטב במסיל"ה. מדי יום הגיעו למסיל"ה עשרות אנשים שנזקקו לסיוע. כמות בקשות הסיוע במזון, חיתולים, מזון תינוקות, שכר דירה ועוד שהתקבלה במסיל"ה גדלה ב-1,020% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

מחודש מרץ 2020 ועד לסוף חודש מרץ 2021 חילקנו:

  • 13,969 תווי מזון – התווים חולקו למטופלי מסיל"ה, לפונים למרכז מיצוי הזכויות ולארגונים והעמותות השונים המסייעות לקהילת מבקשי המקלט וחסרי המעמד.

  • 5,196 חבילות מזון יבש ואוכל מוכן

  • 2,523 חבילות חיתולים

  • 1,043 טאבלטים, ערכות יצירה ומשחק, ילקוטים וציוד לבית הספר

  • 763 ערכות היגיינה

 

הסיוע הרב שחולק נרכש הודות לכספי תרומות של אנשים פרטיים וקרנות שגויסו על ידי מסיל"ה וזכו למאצ'ינג עירוני בקרן החירום שבקרן תל-אביב, אשר הוקמה על ידי ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי, מיד עם פרוץ המשבר. שיתוף הפעולה הפורה עם קרן תל-אביב אף אפשר, במקרי קיצון, לסייע למשפחות בתשלום שכר דירה למנוע פינוי משפחות מהבתים ובתשלום עבור ביטוחי בריאות לילדים עם צרכים מיוחדים ובסיכון ועבור מעונות יום ומועדוניות.

 

 

בנוסף, פעלנו להנגשת כל המידע הקשור למגיפת הקורונה לחברי הקהילה.  הצוות הקהילתי הכין, תירגם, והעלה בעמוד הפייסבוק של מסיל"ה, שהפך למעין ערוץ חדשותי, את כל המידע החיוני בדבר המגיפה שפורסם על ידי משרדי הבריאות והממשלה, הנחיות ותקנות, הודעות על מרכזי הבדיקות, סרטונים והנחיות להורים עם תכנים פדגוגיים ועוד. המידע הופץ גם בקבוצות הווטסאפ והטלגרם המשותפות למסיל"ה ולפעילים מרכזיים בקהילה. 


בשנה הראשונה למגיפת הקורונה התקבלו במרכז מיצוי הזכויות של מסיל"ה 11,072 פניות מצד חברי הקהילה בעיר תל-אביב-יפו ומחוצה לה. מרכז מיצוי הזכויות הוביל את הסיוע הישיר המאסיבי אותו הענקנו לחברי הקהילה. 


מעבר לכך, תכללנו את הסיוע לכלל הארגונים בזירה; עובדות מסיל"ה איישו את מרכז השליטה לקורונה שהוקם על ידי עיריית תל-אביב-יפו, פיקוד העורף ומשרד הבריאות ומהוות את גוף הידע המרכזי על מצב התחלואה בקהילה. כמו כן, לקחנו חלק מהותי בוועדת ההיגוי לחלוקת הסיוע ההומניטרי הממשלתי-פילנתרופי ובחלוקת הסיוע לחברי הקהילה בתל-אביב-יפו.


מסיל"ה גם השתתפה בהקמת מרכז החיסונים הראשון בעולם לקהילה חסרת המעמד, בשיתוף בית החולים איכילוב, עיריית תל-אביב-יפו ומשרד הבריאות. גייסנו מגשרים שפתיים/תרבותיים לעבודה במרכז החיסונים והפקנו חומרי הסברה רבים שנועדו לעודד את חברי הקהילה להגיע ולהתחסן.


.במקביל, פעלנו כל העת לספק מענה למצוקות העולות מן השטח

החל מחודש מרץ 2021 חלה חזרה של חברי הקהילה לשוק העבודה, אך הם נאלצים להתמודד עם כלכלת משפחותיהם במקביל לתשלום חובות גדולים לבעלי הדירות, המסגרות החינוכיות, קופת החולים ועוד, אשר נצברו במהלך השנה הראשונה של המגיפה. מצבן של האימהות החד-הוריות והאימהות החד-הוריות ילדים עם צרכים מיוחדים קשה אף יותר, בשל יכולת ההשתכרות הנמוכה

במהלך שנת 2021 צוותי מסיל"ה המשיכו בחלוקת סיוע כלכלי ישיר למטופלי מסיל"ה. בשנה זו חולקו:

  • 3,700 תווי קנייה

  • 7,782 סלי מזון

  • 1,010 חבילות חיתולים ומזון תינוקות

  • 120 ילקוטים וציוד ראשוני לבית הספר

  • 470 חבילות היגיינה

  • שולמו חובות ותשלומי ביטוח בריאות עתידיים ל-180 משפחות בהן ילדים עם צרכים מיוחדים

  • סייענו בתשלומי מעונות יום ומועדוניות ל-130 משפחות

  • חולקו עשרות רבות של עגלות, עריסות, מיטות תינוק, בקבוקים, מוצצים, בגדים וצעצועים שנתרמו לטובת ילדי הקהילה. 

אורי הלוי, עו"ס קהילתית במרכז מיצוי הזכויות של מסיל"ה מספרת על אתגרי השנה החולפת:

התפקיד שלי כעובדת סוציאלית קהילתית במסיל"ה מתאפיין לרוב בפרויקטים ארוכי טווח, במחקרי עומק על צורכי קהילת מבקשי המקלט וחסרי המעמד בתל אביב ועבודה מתמשכת ליצירת מענים לצרכים העולים מן השטח. בתחילת שנת 2020 השתנה אופי פעילותי מן הקצה אל הקצה כאשר עליתי על רכבת ההרים של טיפול מסיל"ה בקהילה בתקופת מגיפת הקורונה, רכבת שעוד לא עצרה באף תחנה מאז. העבודה בין לילה נעשתה דינאמית ובלתי צפויה. מאז פרוץ המשבר אנחנו במרדף בלתי פוסק לתת מענה לקושי העצום אליו נקלעה קהילת מבקשי המקלט ולהתאים את פעילותנו לצרכים המשתנים העולים מן השטח.

עוד שהחלו הדיווחים על מגיפה המשתוללת אי שם בסין, התחלנו לחשוב מהי האינפורמציה הרלוונטית אותה יש להעביר לקהילה שאינה ניזונה מהתקשורת הישראלית, מתוך רצון להנגיש לה את המידע וכך עשינו מאז פרוץ המגיפה.

באמצע חודש מרץ, עם הטלת הסגר הראשון, נדרשנו לנסות ולענות, באופן מיידי, על הצרכים הבסיסיים ביותר של הקהילה המודרת ביותר בארץ, משוללת הזכויות ונעדרת מערכות תמיכה. בכל יום מחדש נדרשנו לזהות את הבעיות והקשיים הדחופים ביותר ולתת להם מענה מיידי ורלבנטי: הפצה של אינפורמציה ברורה בשפות שונות תוך תיווך תרבותי, גיוס מתנדבים ופעילים בקהילה לפעולות שונות, חלוקת מזון מבית לבית, פעילויות פנאי לילדים, הדרכה ותמיכה להתמודדות עם המשבר והעומס הרגשי ועוד ועוד. העבודה התרחשה בקצב מואץ, האדרנלין היה בשמיים ואלה גברו על החשש והחרדה שהופיעו לעיתים עם שובי לביתי, לקן הפרטי שלי. 

עד מהרה החלו להגיע אלינו ידיעות על חולי קורונה בתוך הקהילה. בשיתוף פעולה עם גופי המדינה השונים אספנו בפינצטה כל שם ושם על מנת להתקשר ולדרוש בשלומם של החולים ונדרשי הבידוד ולדאוג להם לתמיכה ולמזון. מקרה אחד מסוף חודש מאי זכור לי במיוחד. התקשרה אלי עובדת סוציאלית מבית החולים איכילוב וסיפרה לי על יולדת מהקהילה שנמצאה חיובית לקורונה בבואה ללדת. בעלה נשלח מיד לבידוד בביתם עם ילדיהם הנוספים והאישה הופרדה מהתינוק שאך נולד מבלי שתורשה לגשת אליו. שוחחתי עם האב שהיה שרוי במצוקה גדולה. הוא סיפר שאשתו והוא לא יודעים מה מצבו של התינוק, שהם לא הספיקו להיערך כראוי לבידוד ושחסרים להם מוצרים בסיסיים לקראת הגעת האם הביתה מבית החולים. לא פשוט להביא לעולם תינוק בארץ זרה, עם פערי שפה, ללא משפחה תומכת, ולבטח כאשר היולדת נדבקה במגיפה עולמית. כאב לי לחשוב על האישה הזו שהופרדה מתינוקה ומבעלה ונשארה לבד. התגייסנו במהירות והצלחנו לתת מענה לרוב צרכיהם ולהקל ולו במעט על המורכבות והקושי.

בחלוף הזמן, העבודה הפכה ליותר ויותר אינטנסיבית. בחודש יוני הצטרפנו להקמת מרכז השליטה העירוני לטיפול בקורונה והפכנו לחלק אינטגרלי ממנו. ההיכרות הקרובה שלנו עם הקהילה היה קריטי על מנת לאתר ולסייע לחולים ולנדרשי הבידוד, כמו גם לתווך לקהילה את ההגבלות והנהלים המשתנים חדשות לבקרים. היה לנו חשוב לדבר עם כל אחד ממאות החולים ולספק תמיכה וסיוע. אלה היו ימי עבודה ארוכים, לעיתים יום ולילה הפכו לאחד, אבל הרגשתי שהעבודה שלנו הכרחית וחשובה מאין כמוה.  

הפעילות השוטפת המשיכה גם אל מול אלפי חברי הקהילה שנפגעו כלכלית מהמגיפה. לאורך כל השנה, משרדי מסיל"ה נשארו פתוחים לחלוקת מזון וסיוע חומרי שכן אינספור משפחות בקהילה איבדו את פרנסתם ובהיעדר זכויות בסיסיות, מצוקתם הלכה וגדלה. מאז תחילת המגיפה, עשרות אנשים מחכים ליד מסיל"ה מדי יום. כולם במצוקה אדירה וזקוקים לסיוע. מפגש אחד מני רבים היה קשה מנשוא עבורי, פנתה אלינו אמא חד הורית לשלושה ילדים קטנים שפוטרה עם פרוץ המשבר ואיננה עובדת מזה 9 חודשים ובעל הבית מאיים לפנותם לרחוב בשל אי יכולתה לעמוד בתשלומי שכר הדירה. הרגשתי שהסיוע שאנו יכולים לספק הוא כל-כך דל בהתחשב במצבה הקשה והתמלאתי ייאוש. אך לצד התחושות האלה, ימים רבים אני מוצפת גאווה על כך שדלתנו תמיד פתוחה לקהילה ואנשים רבים מגיעים ומוצאים אצלינו מענה למצוקתם וכאבם. אני גם שואבת כוחות מהפעילים והמנהיגים בקהילה שלצד הקושי הפרטי שלהם, תורמים מזמנם וממרצם, מזה חודשים ארוכים, כדי לטפל ולסייע לבני הקהילה שלהם, בצורה מעוררת השראה.

במקביל להתמודדות עם מצב החירום הנוכחי, אנחנו ממשיכות כל העת לבחון את הצרכים של הקהילה, על כל היבטי החיים ומנסות ביצירתיות ובגמישות לחשוב קדימה על הצעד הבא.